ממחשבה שגרתית לחשיבה יצירתית: איך לראות את המוכר מזווית חדשה

"יצירתיות היא לראות את מה שכל אחד ראה, ולחשוב את מה שאף אחד אחר לא חשב" (אלברט איינשטיין)

יצירתיות היא אחד המנועים החזקים ביותר לשינוי ולצמיחה, בין אם בחיים האישיים, בעסקים או בתהליכי ניהול והובלה. איינשטיין, מדען רב השפעה, היה ידוע לא רק בתגליותיו המדעיות פורצות הדרך, אלא גם ביכולתו לחשוב בצורה שונה, מקורית וחדשנית.

איינשטיין פעל מתוך מחשבה שאפשר להבין את העולם דרך דמיון חופשי ושאלת שאלות מהותיות. בנעוריו דמיין כיצד זה ירגיש לרכב על קרן אור, מחשבה מאוד לא אופיינית לזמנה. היכולת של איינשטיין לשלב בין הדמיון לבין המדע הובילה לגילויים מהפכניים, כולל תורת היחסות.

מעניין לציין שבצעירותו איינשטיין זכה ממרציו לכינויים כמו "צמח זה לעולם לא יעשה קמח" וגם "כלב עצלן", וכל זה כי היה שונה מאחרים ולא מובן לסביבה השיפוטית. זה ממחיש כיצד חשיבה יצירתית יכולה להיתפס כ'מוזרה' או 'לא מתאימה' בעיני הסביבה, אך בסופו של דבר היא זו הנושאת את הפוטנציאל לפריצת דרך משמעותית.

יצירתיות היא תכונה הניתנת לפיתוח, ולפני שאפרט כיצד ניתן לטפח אותה, חשוב להכיר את המסיחים השונים שעלולים לעשות רעשי רקע.

אז מה חוסם את היצירתיות שלנו?

רבים מהחסמים של החשיבה היצירתית נובעים מהשפעות סביבתיות, חברתיות, פסיכולוגיות ותרבותיות. להלן כמה מהחסמים המרכזיים:
1. פחד מכישלון וחרדת ביצוע – אנשים רבים חוששים להיכשל, וזה גורם מכריע שמונע מהם לנסות דברים חדשים או לחשוב מחוץ לקופסה. הפחד הזה מקושר לעיתים קרובות לחרדת ביצוע ולתחושה שכל טעות תוביל לביקורת או לדחייה חברתית.
גורם מסייע: טיפוח תודעת צמיחה,(Growth Mindset) המתייחסת לכישלון כמקור למידה ושיפור, יכולה להשפיע לטובה על שחרור כבלי החשיבה המקבעים.

2. חשיבה מתכנסת מול מסתעפת– מיקוד בפתרון בעיות בצורה אחת נכונה, נקרא חשיבה מתכנסת .(Convergent Thinking) זהו מצב בו כללי המשחק ברורים ואין מרחב לטעויות או לגיוון בדרכים לפתרון (דומה לדרישות של מערכת החינוך המסורתית). תנאים כאלה מקשים על צמיחה של חשיבה שונה ופורצת גבולות המוכר.
אפשר גם אחרת: הגישה של חשיבה מסתעפת (Divergent Thinking) מעודדת פתרונות יצירתיים על ידי חקר אפשרויות רבות ומגוונות.

3. מוסכמות חברתיות ותרבותיות – בתרבויות הדוגלות בציות למוסכמות, הלחץ החברתי לשמור על כללי המשחק יכול למנוע מאנשים להעז ולחשוב אחרת. תחושת "צריך להיות כמו כולם" מגבילה את היכולת לפרוץ את המסגרות והמוסכמות הקיימות.
דרך להתמודד – יצירת ביטחון פסיכולוגי בבית ו/או בעבודה, עידוד הגיוון וקבלת השונה בחברה ובארגונים, טיפוח סבלנות ללא מוכר ולדעות אחרות.

4. חסמים פנימיים ומנטליים – דפוסי חשיבה מקובעים, פרפקציוניזם וביקורת עצמית חריפה הם חסמים פנימיים משמעותיים. אנשים לעיתים לא מרגישים בטוחים מספיק לנסות משהו חדש או לחקור רעיונות לא שגרתיים. תפיסת העולם כי כזה שיש בו מחסור ומגבלות, מצמצמת משמעותית את החשיבה כי משאירה את המח במצב הישרדותי.
רעיון מסייע – אימוץ גישות כמו תודעת שפע (Abundance Mindset) של סטיבן קובי ושל רבים אחרים, המדברות על כך שהאפשרויות הן אין סופיות ובכל רגע קיימת בחירה. החשיבה הזו מרחיבה את הלב ואת התודעה, מה שמאפשר לזהות רעיונות חדשים.

5. הרגלים ודפוסים אוטומטיים – חלק ניכר מהחיים מתנהל לפי הרגלים ודפוסים אוטומטיים. כאשר אנשים מתרגלים לשגרה, הם לא חושבים על רעיונות חדשים אלא ממשיכים במוכר ובידוע.
רעיון מסייע– שבירת הרגלים על ידי חשיבה מודעת והפניית שאלות לגבי המצב הקיים והמצב הרצוי, יכולה להציף אפשרויות שלא היו לגויות לפני כן.

6. מבנה והתנהלות ארגונית – מבנה היררכי קשיח, ריבוי נהלים או מדיניות המקדשת שגרה ותוצאות מידיות יכולים לדכא יצירתיות בקרב העובדים.
ואפשר גם אחרת: ארגונים שמקנים אוטונומיה ותמיכה, מעודדים חופש יצירתי ומאפשרים חקירה והתנסות, רואים יותר תוצאות חדשניות ומקוריות, במקביל עובדים בארגונים כאלה חשים בעלי תרומה וערך אישי וזה ממש מצב של .win-win

7. עומס מידע והסחות דעת – כמות המידע שאנשים נחשפים אליו עלולה להעמיס על המוח ולפגוע ביכולת לעבד אותו בצורה יצירתית. הסחות דעת בלתי פוסקות מרשתות חברתיות ומדיה מקשה על אנשים להיכנס ל"זרימה", המצב שבו יצירתיות יכולה לפרוח.
רעיון מסייע: תיאוריית הזרימה ((Flow, מדברת על חשיבות של התמקדות עמוקה כדי להיכנס למצב של יצירה אופטימלית. מה שיכול לסייע הוא ארגון סביבה נטולת הפרעות ובנוסף, נדרשת התאמה בין רמת הקושי של המשימה לבין רמת המיומנות.

8. חוסר גיוון וקיבעון סביבתי – כאשר אנשים מוקפים כל הזמן באותן השפעות, אותו ידע ואותה תרבות, קשה יותר לפרוץ עם רעיונות חדשים.

רעיון מסייע: לסביבה שלנו יש השפעה ישירה על היצירתיות, ולכן חשיפה למגוון רחב של אנשים, רעיונות, תרבויות ונקודות מבט חיונית לעידוד חשיבה יצירתית.

כיצד עוד ניתן לפתח יצירתיות ביום-יום?

1. התרת חסמים מנטליים – לעיתים קרובות אנו שמים לעצמנו גבולות שאינם קיימים במציאות. הרגל לחשוב "זה מה שיש" מאוד מגביל כי בבסיסו ההנחה שמה שאנחנו רואים כרגע, אילו כל האפשרויות הקיימות.
גישות מומלצות:
• סיעור מוחות חופשי
• בניית מפות מנטליות
• ששת הכובעים של דה-בונו
• תרגיל העץ
• שחרור הדמיון
• שאלת שאלות אמיצות
כל אלה מזיזים את הגבולות ומאפשרים לראות פתרונות שלא נראו קודם.

2. גישה של למידה מתמדת– כאשר אנחנו דואגים להרחיב את הידע במגוון נושאים, גם מחוץ לתחום המקצועי, אנו שואבים השראה ומפתחים יכולת לחבר רעיונות מתחומים שונים. מדענים, אנשי עסקים ואמנים רבים לקחו השראה מתחומים אחרים. התבוננות באומנות, מדע או תרבויות שונות מגרה את הדמיון ומזמינה רוח רעננה.
לדוגמא: סטיב ג'ובס, מייסד אפל, השתתף בקורס קליגרפיה, שלכאורה באותו הזמן לא היה בו כל צורך. שנים לאחר מכן, הידע הזה השפיע על עיצוב הגופנים במחשבי מקינטוש, מה שהפך אותם לייחודיים בשוק.

3. ניסוי וטעיה – כפי שאמר איינשטיין: "אדם שלא טועה, הוא אדם שלא ניסה דבר חדש". היכולת לנסות, להיכשל, ולנסות שוב, היא אחד המרכיבים החיוניים בפיתוח חשיבה יצירתית.

4. מודל ה- SCAMPER – זהו כלי פרקטי המאפשר לקחת משהו קיים ולשנות אותו על ידי שאלות מנחות כמו: מה אפשר לשלב? מה אפשר להחליף? מה אפשר להתאים? גישה זו פותחת את הדלת ליצירת רעיונות, מוצרים ושירותים חדשים. אילו הן ראשי התיבות של המודל:
• Substitute (להחליף)
• Combine (לשלב)
• Adapt (להתאים)
• Modify (לשנות)
• Put to another use (להשתמש למטרה אחרת)
• Eliminate (לבטל)
• Reverse (להפוך)
לדוגמא: חברת Airbnb השתמשה בעיקרון ה"Put to another use" כאשר הפכה בתים פרטיים למלונות זמניים.

5. טכניקות מדיטציה ומיינדפולנס – מתן זמן לתודעה לנוח ולהתבונן ללא שיפוט. על פי מחקרים, למדיטציה השפעה חיובית על היכולות הקוגניטיבית, מה שמאפשר פתרון בעיות יצירתיות.

6. שבירת שגרות – תעשו את הדברים הרגילים שאתם עושים בדרכים פחות רגילות. זהו חדר כושר יומיומי למח.
רעיונות מעשיים:
• תלכו/תסעו לעבודה בדרך אחרת
• תצחצחו שיניים ביד הלא דומיננטית
• תדברו עם אנשים חדשים
• תטיילו במקומות בהם טרם ביקרתם
• תשאלו שאלות
• תנסו לשים סימני שאלה במקומות בהם עד כה היו סימני קריאה. בסוף המציאות היא לא חד ערכית.

לסיכום: יצירתיות היא כלי המאפשר להצליח, ליהנות מהדרך ולהשאיר חותם משמעותי. יחד עם החסמים השונים הניצבים בדרך, יש הרבה מאוד שיטות פרקטיות המאפשרות לעקוף את המכשולים ובמקביל לטפח סביבה יותר מאפשרת.
הצעד הראשון הוא להתחיל. בחרו אחת מהטכניקות המופיעות כאן ונסו ליישם אותה בשבוע הקרוב. אולי תופתעו לגלות כמה רעיונות חדשים ומרגשים יצוצו כתוצאה מכך.

יצירתיות היא כמו שריר – ככל שנתרגל אותה יותר, כך היא תתחזק.

אז קדימה, צאו לדרך היצירתית שלכם!

 

אינה פריד- יעוץ ארגוני. ליווי מנהלים. פיתוח מצוינות