בתנאי אי ודאות ובטח במשבר, למנהלים/ות יש תפקיד קריטי והוא לספק לעובדים/ות סביבה בטוחה, ככל הניתן. לעובדים/ות יש ציפייה למנהיגות חזקה, אמינה ונוכחת.
אפרט מס' דרכים הממחישות כיצד ניתן להשיג את הנדרש
- לשדר רוגע ולשמור על תקשורת פתוחה
המשמעות היא לתקשר עם העובדים/ות בפתיחות ובכנות, גם כשאין את כל התשובות. חשוב להקפיד ולעדכן את האנשים על החלטות ניהוליות, להודות בקיומה של אי ודאות ולהפגין אמון ביכולות הצוות. כדאי לתקשר במשפטים קצרים ובהירים כדי לשפר הבנה בתנאים מורכבים. - למסגר את האתגר – תעשו מסגור מחדש לסיטואציה לא מוכרת ותשקפו את ההזדמנויות שהיא מביאה. תחברו את העובדים/ות למטרה הגדולה ולערך שהם מביאים בעשייה שלהם/ן. כך יהיה להם/ן ברור לאן מופנה המאמץ והעשייה שלהם/ן תקבל משמעות.
- לטפח סקרנות – סקרנות היא כלי רב עוצמה. כשא.נשים סקרנים/יות, הם/ן פתוחים/ות יותר לרעיונות ונקודות מבט חדשות. הם/ן גם נוטים/ות לראות באי ודאות הזדמנות ללמידה ולצמיחה יותר מאשר איום ופחד. ניתן לפתח סקרנות ע"י שאילת שאלות פתוחות ועידוד לשתף ברעיונות, ע"י פיתוח מיומנויות חדשות וע"י תרבות בה מותר לטעות בדרך לגילוי של משהו חדש.
- להתמקד באנשים ובערך הייחודי שלהם – במצב כזה עובדים/ות זוכים/ות להערכה על מי שהם/ן ועל הכישורים שלהם/ן, ולכן מרגישים/ות יותר בטוחים/ות, נתמכים/ות ומעורבים/ות.
זו דרך מעולה לעזור לעובדים/ות לפרוח בחוסר והדאות כי כאשר א.נשים מרגישים/ות מוערכים/ות, הם/ן, בסבירות גבוהה יותר, יתמודדו ביעילות מול השינויים ואף יסכימו להיות יותר חדשניים/ות ויצירתיים/ות. - תכנון ומיקוד – כדי לקדם ולייעל את המאמצים, כדאי להקפיד על הגדרת המטרות והציפיות ולספק לעובדים/ות את כל המשאבים הדרושים כדי להצליח במה שמצופה מהם/ן. חשוב להקפיד לאסוף מידע מהשטח ולעשות התאמות בהלימה למצב.
ונסיים במפשט יפה של ארתור שופנהאואר שאמר: ש"להתגבר על קשיים זה לחוות את מלוא התענוג של הקיום".