העולם בו אנו חיים/ות משתנה באופן קבוע. העובדה הזאת כבר לא מפתיעה אף אחד/ת ועם זאת, קשה לנו להתמודד עם המשמעות הנלוות למציאות הזאת.
הקושי נובע מכך, שעם השנים פיתחנו עוגנים ותבניות חשיבה שמספקות לנו תחושה של חוקיות, ולכן גם תחושה של שליטה בחיים. כאשר החוקיות הזאת מתערערת ואף מתבטלת, תעלה ותציף אותנו תחושה של אי הודאות. בעצם, אי הודאות היא אובדן הקשר שבין הסיבה לתוצאה המצופה והמוכרת.
הגוף מתרגם את אובדן השליטה כמצב של סכנה, ולכן ממש אפשר לחוות הצפה רגשית ומנטלית עם ביטויים גופניים כמו עלייה בדופק ולחץ דם, ערפול מחשבתי, סטרס ואף דיכאון.
את דרכי ההתמודדות אפשר לחלק לשני חלקים. האחד, תרגול ומניעה במצב שגרה. והשני, דרכי פעולה יעילות בעת ההתמודדות עם אי הודאות.
במסגרת דרכי מניעה ותרגול ההמלצות הן לאמן את המח לחוות מצבים חדשים. למשל, לנסות להגיע לאותו המקום בדרכים שונות, לצחצח שיניים ביד הלא דומיננטית, לנווט באמצעות מפה (למי שלא רגיל/ה לזה), ללמוד משהו חדש ועוד מיליון דרכים כיד הדמיון. המכנה השותף הוא לעשות דברים חדשים או לעשות את הדברים הישנים בדרכים חדשות.
דרכי התמודדות יעילות בעת החוויה של אי הודאות הן, קודם כל, לא להתעלם מהרגש אלא לשייך אותו לאירוע וזאת במטרה להרגיע את התסמינים הגופניים. הרגיעה נובעת מעצם ההבנה של המצב הנפשי והגופני והניהול שלו.
בנוסף, כדאי לחשוב מה מהנסיבות בשליטה שלכם/ן ומה לא ואז לבחור להתמקד רק במה שכן בשליטה שלכם/ן. הדבר יספק מיקוד, תחושת סיפוק ומשמעות וירחיק אתכם/ן מלופים בלתי פוסקים בחשיבה על מה שלא בשליטתכם/ן. הלופים הללו מזיקים, הם מערפלים את החשיבה ומכבידים נפשית.
השלב הבא הוא לבחון אילו הזדמנויות טמונות באי הודאות הזאת. כאן כדאי לדבר עם אנשים נוספים, עליהם אתם/ן סומכים/ות, כדי לקבל נקודות מבט ורעיונות נוספים. כדי להיות פתוחים/ות ולבחון את הרעיונות שיגיעו, כדאי לשמור על "ראש פתוח" ולהיות מוכנים/ות לוותר על המוכר והידוע, במידה ויתגלה שכבר לא משרת אתכם/ן נאמנה.
וכמובן, מה שחשוב תמיד, חשוב עוד יותר בעת חווית המשבר ואני מתכוונת לשמירה ודאגה לגוף ולנפש, כולל סיוע של אנשי מקצוע, במידה ואתם/ן חווים/ות תקיעות מתמשכת.
ולסיכום, תנסו להסתכל על אי הודאות כעל מצב קבוע המוביל אותנו לגילויים חדשים.